<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יונתן בן אבטולמוס</h1>
<h2>דף פז:</h2>
גרסינן בפרק אלו הן הנחנקין [סנהדרין פ"ז ע"ב] ובפרק כל היד הלכת חמשה דמים טמאים באשה [נדה י"ט ע"א]. תניא רבי יונתן בן אבטולמוס אומר מנין לפריחה בגדים שהוא טהור. נאמר קרחת וגבחת באדם, ונאמר קרחת וגבחת בבגדים, מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור. ורבנן פליגי עלה. דאסקינן גבי זקן ממרא דפליג בנגעי בגדים בפלוגתא דרבי יונתן בן אבטולמוס ורבנן. וגרסינן בהדיא בתוספתא דנגעים בפרק הבא כולו [פ"ז הי"ד], חומר בבגדים שאין באדם שהעומד בשני שבועות בכגריס טמא והפשיון הרותק טמא, והפורח בבגדים טמא. והכי נמי מסיים התם [שם פ"ז הט"ו] הפורח בבתים טמא (ו)בבבא אחריתי. ובתורת כהנים [פ' תזריע] בקרחתו אלו השחקים בגבחתו אלו החדשים. לרבי יונתן בן אבטולמוס ניחא דאפקינהו בלישנא דקרחת וגבחת ש"מ תרוייהו. (לרבנן) [לרבינו] תימה מאי טעמא לא כתב בהדיא שחקים וחדשים. אבל מסיק התם מכאן אמר ראב"י סגוס שנראה בו נגע עד שיראה באריג ובמוכים. ודילמא אי כתיב שחקים וחדשים לא מישתמע ליה. קרחת וגבחת דאדם אין מצטרפין זו עם זו לכגריס ואין פושין מזו לזו וממעט לה בתורת כהנים [פ' תזריע] מאו דכתיב כי יהיה בקרחת או בגבחת. ומסיק התם דבבגדים אין להן טהרה מטומאתן ואין טעון צפרים ולא קרבן. אבל אדם טעון ציפורים ויש לטומאתו טהרה.
